לפני כחודשיים התפרסם בעיתון הדתי-לאומי "הצופה" ראיון אמיץ ומסעיר עם גינקולוג דתי בשם ד"ר דניאל רוזנק, שבו קרא הרופא לבחינה מחודשת של אחת מההלכות החשובות ביותר ביהדות – הלכת הנידה. רוזני פרש טיעון מזעזע בפשטותו המסביר כי נשים רבות נידונות לעקרות משום שההלכה מונעת מהן לקיים יחסים עם הבעל בזמן הביוץ. עקרות זו היא תוצאה של החמרה הלכתית היסטורית המונעת מאישה לקיים יחסים לא רק בזמן הווסת אלא גם בשבעת הימים שאחריה. רוזנק אמר בראיון שרבים בציבור הדתי לא מודעים לכך שבמקור מצוות הנידה קובעת שנידה נמשכת רק שבעה ימים מיום הופעת הווסת. שימוש בהגדרה זו של נידה היה מאפשר לנשים רבות לטבול במקווה לפני הביוץ שלהן ולהכנס להריון בקלות גדולה יותר.
בראיון מצביע רוזני על תופעה אכזרית ומסוכנת – במקום לספק לנשים פתרון הלכתי לעקרות המייסרת, רבים מפוסקי ההלכה מבקשים מהנשים המגיעות אליהם לטפל בעקרות ההלכתית הזו על ידי נטילת הורמונים לדחיית הביוץ. טיפול מיותר בבעיה רפואית לא קיימת, המסכן את בריאות האישה.
מיותר לציין שהראיון נגע בעצב חשוף, והתגובות אליו היו רבות וסוערות – החל מהטחת ביקורת ועד טוקבקים של נשים שבורות, שניכר שהן מרגישות שהיו חלק מניסוי אכזרי בבני אדם. החשיפה של הנושא הקשה הזה מזכירה לנו שוב שבכל המגזרים נשים ואוכלוסיות חלשות אחרות נחשפות לסכנות ולאיומים מידי אלו האמורים לדאוג לאינטרסים שלהן, ושעלינו להריע ליחידי הסגולה האמיצים המסוגלים להרים את ראשם ולראות מעבר למגבלות המוסכמות ולשלם באופן אישי מחיר עבור גילוי האמת.
התפרסם ב"את" גיליון דצמבר 2006
אימהות אובדות 
תגובות
ולא דתיה חלילה
נראה שנגמרו לך הנושאים לכתוב והגעת למצב שאת מחפשת אוכלוסיות אחרות על מנת למצוא בהם את הפגמים ובכך להאדיר את אורח החיים שלך
נשים דתיות אינן מסכנות, הן בוחרות באורח החיים הזה ונוח להם עם כך. רוב הנשים מקבלות מחזור 14 ימים לפני המחזור וכך אין בעיה. נשים שיש להן מחזור קצר מקבלות היתר מרבנים לקיום יחסי מין מוקדם יותר ולא כמו שכתבת
שבוע טוב
מלמעלה. במקום להרים גבה יחד עם כולנו על הפיכת הנשים לגוף מלאכותי שמקבל טיפול הורמונלי ללא צורך, ושוב אנו עדים ליחס לנשים במגזר הדתי והחרדי המזכיר יחס לבני אדם מסוג ב' , ומכיוון שהן סוג ב', ועדיין מייחסות לעצמן התנשאות שאיננה מציאותית, הגורמת להן להרגיש טובות יותר ואיכותיות יותר מנשים חילוניות, החילוניות בעיניהן , רובן וכולן סוג ז'.
ההשוואה הזאת שהן מנחמות את עצמן לאורך דורות, שהן טובות יותר מהחילוניות, היא שמאפשרת להן להתבזות, לקחת הורמונים ולהרוס את הבריאות שלהן בגלל הרבנים.
בכל מקרה, תודה לך עמליה שחשפת תופעה מכוערת זאת.
א- אני חילוני ואיני חושב שדתיות אכיותיות יותר, פשוט אני חושב שלתקוף אותן זה מעיד על חולשה שלנו
ב- סתרתי את הטענה של עמליה על כך שהן ישר מקבלות טיפול הורמונלי אלא אני מכיר כמה וכמה מקרים של היתרים של רבנים
ג- לא רציתי לכתוב את זה לפני כן כדי לא להכניס את המערכת ללחץ אבל מה לדעתך מכילות גלולות למניעת הריון אם לא הורמונים? מי לדעתך משתמש יותר בגלולות למניעת הריון ולמשך זמן רב יותר? ואיפה לדעתך יש יותר סיכוי לסרטן השד או הרחם (שהינם תלוי הורמונים) וסרטן צוואר הרחם (שתלוים ביחסי מין בעיקר, בעיקר עם ריבוי פרטנרים) , כי הרי אם מדברים על סיכונים של טיפולים הורמונלים אז לא לזרוק סתם לאויר, לדעת מה הסיכונים ואיפה הם שכיחים יותר
עמליה,
העלית פוסט בנושא שחשוב שבאמת מעורר שאלות אמיתיות בקרב נשות (ורבני?) המגזר. אני גם שותפה לעמדה שלך שרוצה לחזק את את אלו המנסים למצוא פתרונות לסיוט הזה שגורם לנשים מסוימות לבלוע הורמונים מיותרים לגמרי.
האמת היא שבעקבות הכתבה ב"הצופה" רציתי להגיב במאמר משלי, אולם מאחר ואני עצמי אינה נחשבת לחביבת הטוקבקיסטים הדתיים, העדפתי לשתוק כדי שעצם המעורבות שלי לא תגרור תגובות מתלהמות ולא ענייניות.
מה שמביא אותי לדבר המבאס היחידי במאמר: הכותרת שלו.
אם הרעיון הוא לגרום לכניסת קוראים – בסדר. אבל רק דעי שהיא מציגה מראש את עמדתך כלא אוביקטיבית וכאחת שהיתה מנגחת דתיים על כל דבר, ולא כמו שמצטייר מקריאת המאמר שלך: רצון להביא לשינויו של חוק בעייתי מאוד.
וחוץ מזה אני (ומן הסתם גם רבים אחרים) קוראת אותך בקביעות ללא קשר למידת האטקרקטיביות של הכותרת:)
אני לא חולק על הטענות שלך, אבל יש לי קצת בעיה עם רוח דברייך.
אוקיי, אז אנחנו מסכימים שיש אוכלוסייה מסויימת של נשים דתיות שבגלל שרירות לב וצרות מוח של רבנים מסויימים מקבלות טיפול מיותר.
זו, אגב, לא גישה "יהודית: במיוחד. כל פוסק הלכה קצת יותר אינטליגנטי – ויש כאלה – היה מתיר לנשים הללו לקיים יחסי מין בזמן שמתאים לביוץ, ולו בגלל שמצוות פרו ורבו עולה בחשיבותה על מצוות הטהרה.
אבל הרי את לא פונה לקהל של נשים דתיות (או סביר יותר להניח – חרדיות , וגם לא כולן) אלא בעיקר לנשים חילוניות. אז מה יש כאן חוץ מאשר פנייה למכנה המשותף המאד נמוך – סליחה – של כמה-אנחנו-טובים-יותר-מהם?
למי שכתב כאן כי נשים דתיות בוחרות באורח חייהן ושמחות בו – גם אם כן זה עדיין לא אומר שהן צריכות להשלים עם כל פגיעה, עוול וקיפוח זכויות, ושבשם ה"בחירה" שלהן אנחנו יכולים להותיר אותן לגורלן בלב שקט. החיים של כולנו הם תוצאת בחירות שונות, ולכן זה תמיד יהיה יופי של טיעון שבשמו מפקירים אנשים.
ואגב, אורח חיים דתי זה בכל זאת מושג מאוד רחב. בארץ יש לקבוצה מסוימת מונופול, אבל לא צריך אוטומטית לקדש את זה ולהסכים עם כל עמדה או גחמה.
ולעמליה, אני מסכימה עם דבריה של שהרה על הכותרת. ויותר מן ההתנשאות הקלה יש כאן, נדמה לי, גם איזו שביעות רצון מהחיים הנפלאים והמשוחררים שלנו, החילוניות. לא ממש מתיישב עם האמת, שבה גם נשים חילוניות רחוקות מהמנוחה והנחלה. התפיסה שלנו נהדר כי אנחנו חילוניות רק מטשטשת את הבעיות שלנו כנשים ומרחיקה אותנו מהמטרה. לכן אהבתי את ארבע השורות האחרונות שלך, שמזכירות לנו שבעיות כאלה יש בכל המגזרים.
צודקים דודהכיטוב ושוקי (וגם הליידיס) ועד כמה שידוע לי אז כל פוסק הלכה מוסמך אמור להציע טבילה מוקדמת כפיתרון לבעיה. מן הסתם יש גם רבנים אטומים/בורים בדיוק כפי שיש עורכי דין/רואי חשבון/רופאים וסתם פקידים שלא עושים מלאכתם נאמנה. זו בטח לא סיבה לרשימה מתנשאת.
(בסוגריים לשוקי – אני לא משוכנע שכל פוסק היה קובע שמצוות פרו ורבו חשובה יותר ממצוות הטהרה אבל הוא בוודאי היה קובע שפרו ורבו [וגם בריאותה של האישה] חשובים יותר מסייגים והרחקות כמו 7 הימים הנוספים(
ושהרה – אם את כבר כאן – קראתי בגלובס, נדמה לי, משהו כמו "אחד הספרים המקוריים של השנה הקרובה הוא 'הגולם' שם זמני…" לפי התיאור שם זה נשמע די (מאוד מאוד) דומה לסיפור מסויים של סינתיה אוזיק. אני לא יודע עד כמה זה באמת דומה ועד כמה את/העורך מודעת לדמיון המלא או החלקי (או המינימלי) אבל ג'סט אין קייס…